פסק דין
כללי
בפני תביעה שענינה חוב כספי. התובע נקשר עם הנתבעת בהסכמים לביצוע עבודות חשמל, בעיקר בקיבוץ כרמיה. שני הסכמים נערכו בכתב: הסכם מיום 22.6.2005, לביצוע עבודות חשמל ב- 56 קרווילות (נספח ד' לתצהיר התובע); והסכם נוסף מיום 25.7.2005 לחיבור הקרווילות הנ"ל לתשתיות חוץ (נספח ח' לתצהיר התובע). בקשר לשני הסכמים אלה, התובע טען כי הנתבעת נותרה חייבת לו סכומים שונים (ס' 23, 37 לתצהירו).
התובע הוסיף וטען כי בין הצדדים נכרת הסכם נוסף בעל-פה, בחודש יוני 2005, וענינו "עבודות הכנה" לצורך ייצור הקרווילות נשוא שני ההסכמים הכתובים (ס' 9 לתצהיר התובע). התובע טען שקיבל מקדמה לביצוע עבודה זו (נספח ב' לתצהירו), ואף ביצע את העבודה בפועל (ס' 13 לתצהירו), ואולם הנתבעת סירבה לשלם לו את התמורה שלפי "החשבון המסכם" (נספח ז' לתצהירו).
התובע תבע את שכרו גם בגין "עבודות נוספות": עבודות תשתית חוזרות בקיבוץ כרמיה (ס' 40 לתצהיר התובע), ועבודות תשתית בקיבוץ ניצן (ס' 44 לתצהיר התובע).
הנתבעת הכירה בהתקשרותה עם התובע לביצוע עבודות חשמל שונות (ס' 9 לתצהירו של אופיר אשר, מנהל הנתבעת). אין חולק כי שילמה לו סך 831,248 ₪ (ס' 6 סיפא לתצהירו). הנתבעת טענה כי לא נותרה חייבת לתובע דבר:
הנתבעת טענה כי בנובמבר 2005 התקיימה פגישה בין הצדדים לצרכי התחשבנות, וסוכם על תשלום נוסף וסופי בסך 101,966 ₪ (ס' 10-11 לתצהירו של מר אשר).
אשר ל"עבודות ההכנה" – הנתבעת הכחישה את הטענה לכריתת ההסכם בעל-פה. לדבריה, היא נקשרה לצורך עבודות תשתית עם חב' נווה ב.ב. פרויקטים בע"מ, והתובע שימש כ"קבלן משנה ו/או עובד" שלה (ס' 5 לתצהירו של מר אשר).
השאלות המתעוררות בהליך זה הן עובדתיות. ענינן בבירור ההסכמה בין הצדדים בכל הקשור ל"עבודות ההכנה", וכן בענין ההתחשבנות הכספית.
במישור הדיוני: מטעם התובע הצהיר הוא עצמו וכן בנו ששימש כמנהל עבודה מטעמו, מר ערן גואטה. מטעם הנתבעת הצהירו מר אופיר אשר, בעל מניות ומנהל, וכן מר יוסי בן-ברוך, מנהל עבודה. המצהירים נחקרו בפני. ב"כ הצדדים סיכמו בכתב. להלן אדון בטענות הצדדים כסדרן.
ההסכם בעל-פה בענין "עבודות ההכנה"
התשתית הראייתית שהונחה בפני מלמדת כי בין הצדדים נכרת, בחודש יוני 2005, הסכם בעל-פה לביצוע עבודות חשמל באתר כרמיה – שם פעלה הנתבעת לייצור הקרווילות. הסכם זה נוסף על שני ההסכמים הכתובים שעסקו בעבודות חשמל בקרווילות. הממצאים המבססים מסקנה עובדתית זו הם כדלקמן:
אין מחלוקת כי הנתבעת שילמה לתובע סך 50,000 ₪, ביום 7.7.2005 (נספח ב' לתצהיר התובע). בחשבונית שהוציא התובע נרשם: "ע"ח עבודות חשמל". מר אשר אישר, כי מדובר ב"מקדמה" (ר' עדותו בפ' ע' 22 ש' 28-29: "את המקדמה היה צריך להפחית מסה"כ העבודות שעשה, בסוף הדרך או בתוך התהליך, לא נכנסתי לזה").
אם היה מדובר בעבודות החשמל בקרווילות עצמן (לפי ההסכם מיום 22.6.2005 נספח ד' לתצהיר התובע), או בגין חיבור הקרווילות לתשתיות חוץ (לפי ההסכם מיום 25.7.2005 נספח ח' לתצהיר התובע) -- הדעת נותנת כי המקדמה היתה מקוזזת מהתשלומים שלפי ההסכמים הנ"ל. והנה, אין מחלוקת כי המקדמה לא קוזזה. מר אשר הודה (פ' ע' 23 ש' 6-21): "ש. למה אין קיזוז של המקדמה? ת. זה נפל בין הכסאות... ש. למה לא קיזזו את ה- 50,000 ₪? ת. אני לא יודע... ש. ... למה עכשיו לא קיזזו? ת. ... אני יכול לבצע בירור ולשאול מנהלת החשבונות למה לא ביצעו את זה אז, הסכום לא קוזז כי התובע כבר נמצא בעבודות אחרות שלא קיבל עליהן כסף". מר אשר לא הציג את ה"עבודות האחרות" אשר לטובתן כביכול, נזקפה המקדמה. לא היה בתשובתו כדי לקשור בין המקדמה לבין ביצוע עבודות שלפי ההסכמים הכתובים.
לשיטת הנתבעת, נערך בין הצדדים "מפגש מסכם" בנובמבר 2005, לאחר סיום הפרויקט (ס' 10 לתצהירו של מר אשר). במועד זה – רחוק מלחץ העבודה בזמן אמת – ניתן היה להתייחס למקדמה ולקזזה. העובדה שגם הפעם לא קוזזה, תומכת בטענת התובע כי המקדמה שולמה לו "על חשבון ביצוע עבודות ההכנה", ולא כחלק משני ההסכמים הכתובים (ס' 12 לתצהיר התובע).
יושם אל לב כי ההתקשרות עם התובע ביחס ל"עבודות ההכנה" לא היתה מתוכננת. מלכתחילה, לצורך ביצוע עבודות התשתית, הנתבעת נקשרה עם חב' נווה ב.ב. פרויקטים בע"מ (ס' 5 לתצהירו של מר אשר). בפועל, נוצר לחץ עבודה, וזאת "מכיון שהמגרשים לא היו מוכנים בזמן לבניית הבתים" (עדותו של מר אשר, פ' ע' 31 ש' 24-25). על כן, וכפי שתיאר מר אשר: "התחלנו לבנות את הבתים צמוד לאתר ועבודות החשמל כבר החלו על הבתים בצמוד לאתר. ש. זאת אומרת, היה שינוי מהתכנון המקורי שלכם? ת. כן. ש. התכנון המקורי היה לבנות את הקרווילות באתר? ת. ישירות בתוך המגרשים עצמם. ש. בפועל, הקרווילות הוקמו מחוץ למגרשים והיה צריך להוביל אותן? ת. בדיוק, בחלקם" (פ' ע' 31 ש' 25-32).
השינוי מן התכנון המקורי, ולחץ הזמן, הולידו את הצורך להעזר בתובע גם ב"אתר ליצור קרווילות", וזאת לצורך אספקת חשמל ותאורה (עדותו של מר אשר, פ' ע' 20 ש' 8-11).
מר אשר אישר, כי התובע עבד ב"מפעל המאולתר" לייצור הקרווילות וסייע בעבודות החשמל שם. כדבריו (פ' ע' 32 ש' 1-6, 11-21):
"ש. האם למר גואטה היתה איזושהי עבודה הקשורה לאותו אתר לבניית וייצור הקרוילות?
ת. היה לנו חשמלאי קבוע שלנו שטיפל בנושא החשמל, מר גואטה עבד על היחידות עצמן בזמן הרמת הקירות, סביר להניח, אני לא יכול לומר חד משמעית כי היה לחץ, יכול להיות שהוא עשה דברים נוספים יחד עם החשמלאי שהיה שכיר של החברה שלנו כדי לסייע לו.